ייצוג קטינים

ייצוג קטינים

בנכם או בתכם הסתבכו עם החוק וביצעו עבירה פלילית?
חוששים מהליך פלילי ומהכתמת שמם הטוב?
זקוקים לעזרתו של עו"ד פלילי מנוסה?
צרו קשר עוד היום עם עורך דין פלילי שאול דבח – ייצוג קטינים על כל סוגי העבירות!
דבח_צור_קשר2
Shoul_Dabach
הנתונים הסטטיסטיים מעידים כי עבירות המבוצעות מדי יום ביומו על ידי מי שמוגדר בחוק כקטין, נמצאות בעלייה מתמדת, הן בהיקפן והן בחומרתן. פועל נגזר מכך הוא מס' כתבי האישום המוגשים כנגד בני נוער הקטינים, שנמצא גם הוא במגמת עלייה

מערכת המשפט בישראל השכילה להבין את חשיבותו של הפן השיקומי כשמדובר בעבריין ובוודאי בקטין שנמצא אשם בדין ומתוך רצון וכוונה שלא להרוס לבני הנוער שחטאו וביצעו עבירה פלילית, את חייהם עוד בראשיתם וזאת על ידי הכתמתם בכתם הפלילי.

הטיפול בבני נוער ובית המשפט לנוער

לשם כך הוקמו בתי המשפט לנוער והחוקים הרלוונטיים לבני נוער – קטינים.

קטין מוגדר בסעיף 1 לחוק הנוער (שפיטה ודרכי טיפול) כמי שביום הגשת כתב האישום כנגדו, טרם מלאו לו 18 שנה.

בבית משפט לנוער שינויים משמעותיים מבית משפט של בגירים והמהות כאן הינה, שימת דגש על הענשה והרתעה, אך יחד עם זאת על הפן השיקומי של הקטין.

הפריבילגיה של קטין שבית משפט לנוער החליט כי ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, הינה שבית המשפט לא מרשיע אותו, אלא מורה על בחינת האפשרות של סיום ההליך ב"אי הרשעה" ובכך לא סותם את הגולל על ניהול מהלך חייו התקין של הנער.

במסגרת ניהול תיק נוער ישנה חשיבות רבה ומכרעת לשירות המבחן לנוער שהינו בעצם גוף בלתי נפרד מניהול ההליך ומסייע בעצם לבית המשפט בקבלת ההחלטה בכל הקשור לנאשם, דרכי ענישתו ושיקומו גם יחד.

ישנה חשיבות מרבית לשיתוף פעולה עם שירות המבחן והפנמה כי הינו גוף שמטרתו לסייע ולא חלילה ל פגוע בקטין.

ייצוג קטין מצריך עורך דין מקצוען ומנוסה! קצת מהצלחותינו האחרונות:

אלימות ותקיפת חסר ישע תינוק בן 5 חודשים

ת.פ. 4494/05 (שלום ראשל"צ) - אלימות ותקיפת חסר ישע תינוק בן 5 חודשים (עו"ד דבח ייצג את הנאשם). כנגד הנאשם הוגש לבית המשפט כתב אישום חמור המייחס לו עבירות של תקיפה ותקיפת קטין או חסר ישע. על פי עובדות כתב האישום תקף הנאשם אדם שהיה נוכח בזירת האירוע וכן והחמור מכך תקף תינוק בן 5 [...]
shutterstock_217065625
ראשית נגדיר מיהו קטין

קטין כהגדרתו בחוק הוא נער שביום הגשת כתב האישום כנגדו טרם מלאו לו 18.

גיל האחריות הפלילית עומד בישראל על 12 שנים. מה שאומר ברמת העיקרון ילד שטרם מלאו 12 יכול לעשות מה שעולה על רוחו ואין לו חשש מהדין הפלילי, אפילו לא בית משפט לנוער.

קטין שביצע עבירה פלילית, כתב אישום חייב להיות מוגש לא יאוחר משנה מיום ביצוע העבירה. לא הוגש כתב אישום, בחלוף שנה התיק נסגר!!!

יחד עם זאת, חשוב לדעת כי המועד הרלוונטי הינו היום בו הוגש כתב אישום ולא היום בו בוצעה העבירה. יוצא לעיתים שנער בן 17 ביצע עבירה פלילית, הפרקליטות השתהתה עם כתב האישום והגישה אותו עת מלאו לנער 18 וכך יצא שהנער יעמוד לדין בבית משפט לבגירים ולא בבית משפט לנוער בפני שופט נוער, על כל המשתמע מכך!!!

אם כך נער שמלאו לו 17 ומבצע עבירה, עלול לעמוד לדין בפני בית משפט לבגירים!

חשיבות ייצוג קטינים על ידי עו"ד פלילי

אם אדם שנעצר או מוזמן לחקירה או מקבל כתב אישום חייב להיוועץ עם עו"ד המתמחה בפלילים, אזי כאשר מדובר בבני נוער קטינים החשיבות של ייצוג קטינים היא פי כמה וכמה.

הרי רוב רובם של בני הנוער אשר מסתבכים עם החוק, הינם בני נוער למשפחות נורמטיביות לחלוטין, המנהלים אורח חיים תקין כיתר בני גילם ובשל שלל סיבות מוצאים עצמם, חורגים ממהלך חייהם התקין, עוברים עבירה ומוצאים עצמם אחר כבוד, בפעם הראשונה בחייהם בתחנת משטרה, תא מעצר או בפני שופט לאחר הגשת כתב אישום.

אין ספק ולא צריך להסביר שלנער, קטין יש סף
שבירה שונה משל האשם הבגיר המחושל ולמוד הניסיון
לא דווקא ניסיון בתחום הפלילי, אלא ניסיון חיים.
הנער הקטין היושב מול חוקר הינו שביר יותר וניתן
ביתר קלות להוציא ממנו הודאה אפילו בגין
דברים שלא עשה.

הדבר קל ופשוט ונעשה תוך כדי תחבולות ואמצעי
לחץ שהנער לא מכיר ולא מצפה להם. עצם היותו תחת
חקירה מהווה בעבורו טראומה בלתי רגילה, טראומה
שיכלה לקטן באופן משמעותי אם היה מקבל
ייעוץ משפטי טרם החקירה.

1

גם כאשר מגיע הקטין אל כתלי בית המשפט ונותן את הדין על כתב אישום שהוגש כנגדו, המלחמה שלנו הסניגורים נחלקת לשני חלקים. ראשית לחלץ את הנאשם הקטין מהתיק בו הוא נאשם ונותן את הדין ושנית ולא פחות חשוב, עם מבט אל העתיד, תפדינו הסניגורים הוא הלכה למעשה המלחמה על עתידו וחייו של הנער הקטין.

העונש שיקבל הקטין עלול להשפיע על כל מהלך חייו ו"לסגור בפניו דלתות רבות" כבר בגיל כה צעיר. החל מהגיוס או אי הגיוס לצה"ל, עובר דרך מציאת מקומות עבודה כאדם שהורשע בדין וכלה בבניית חייו כשווה בין שווים.

כשמדובר בקטין אסור לבזבז ולו רגע ואסור לסמוך על אלילת המזל – כל טעות וכל השתהות עלולים להיות גורליים בעבור הנער הקטין ומהווים את ההבדל בין זיכרון טראומטי של התיק הפלילי לצד שיקום מוחלט של החיים לבין תיק שעלול להשפיע על כל מהלך חייו של הקטין -השפעה שברוב המקרים לא ניתנת לתיקון.

מעצר קטין טרם הגשת כתב האישום – הליך המעצר:
  1. המעצר – משך המעצר עליו רשאי קצין חקירות להורות, הוא קצר יותר והמעצר הינו בתנאים שונים ובהפרדה מבגירים.

  2. החקירה- בתנאים שונים ועל ידי חוקרים שהוסמכו לחקור בני נוער- להורי החשוד יש זכות להיות עם בנם במהלך החקירה.
  3. מעצר קטין טרם הגשת כתב האישום- אמנם בפני שופט מעצרים תורן "רגיל" אך עם דגשים בעלי משקל יתר, על חירות הקטין והפגיעה בו טרם ההחלטה אם להורות על מעצרו.
בית המשפט לנוער:

קטין יועמד לדין בפני בית משפט לנוער. הכוונה היא לבית משפט שלום או מחוזי שיושב בו שופט נוער. החקיקה הרלוונטית הינה חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול).

משמו של החוק ניתן ללמוד על המגמה של המחוקק ושל בתי המשפט – לחנך, לטפל, לשקם ולאפשר לקטין המשך חיים תקינים.

ישנם מצבים שלא תהא ברירה והקטין יעמוד לדין בפני בית משפט רגיל, אך במצב זה השופט ינהג כלפי הנאשם הקטין על פי כללי בית המשפט לנוער – 

בשטח זה כמעט ולא קורה ואם כן אז הקטין תמיד יקופח כי כמה שהשופט ינסה לנהוג בו כקטין, האוירה וההתנהלות בבית משפט רגיל יתנו את אותותיהן והקטין עלול לקבל עונש חמור יותר ממה שיכל לקבל בבית משפט לנוער.

אין תסריט בו בגיר יעמוד לדין בבית המשפט לנוער.

בין יתר השוני בהתנהלות בבית המשפט לנוער ניתן לציין כי ההורים של הנאשם רשאים להשתתף בדיון ואף לקחת בו חלק פעיל ולסייע ככל שניתן וככל שיתיר בית המשפט בהגנת בנם. בין אם בהגשת בקשות ובין אם לטעון עם ובמקום בנם את טענותיו.

שתי הפריבילגיות עיקריות השמורות לקטינים העומדים לדין הינן:
פומביות הדיון:

דיון בעניין קטין מתקיים בדלתיים סגורות ואסור לפרסם את שמו, תמונתו וכל פרט מזהה אחר של הקטין. אומר שלאחר הדיון יכול הקטין לשוב לחיי שגרה מבלי דבר העמדתו לדין נודע ברבים, אלא לקומץ מצומצם של גורמים המעורבים על פי חוק בהליך הפלילי.

הענישה:

במעמד הכרעת הדין (השלב בו מודיע בית המשפט אם לדעתו הנאשם, הקטין במקרה שלנו, ביצע את העבירה או שלא), במידה ובית המשפט קובע כי לא ביצע את העבירה הוא מזוכה (כמו אצל בגירים), במידה וקובע בית המשפט יה קטין כן ביצע את העבירה – בית המשפט לא מרשיע אותו בדין!!! טרם ההרשעה בדין בית המשפט שולח את הקטין לשם קבלת חוות דעת בדמות תסקיר קצין המבחן שיתייחס לדבר הטלת הרשעה או הימנעות מהרשעה בדין.

אי פומביות הדיון ומדיניות הדלתיים הסגורות – ייחודיות נוספת השמורה לבית המשפט לנוער.

עליה החליט המחוקק כי נובעת מרצון המחוקק לשים דגש מרבי על שיקום הקטין העומד לדין, הינה העובדה כי הדיונים המתנהלים בבתי המשפט לנוער הינם בדלתיים סגורות ואך ורק למורשים החיוניים לניהול סדיר של ההליך המשפטי, תהא מותרת הכניסה לאולם בית המשפט.

כמו כן, פרסום בעיתונות או בכל מדיה שהיא תהא תוך כדי שמירת הכלל של איסור פרסום שמו של העומד לדין ו/או כל פרט העלול להסגיר את זהותו.

הוראה זאת המעוגנת בסעיף 9 לחוק הנוער, בעלת משמעות וחשיבות במס' מישורים כשהחשוב והבולט שבהם הינו הרצון שלנו כחברה לשים דגש על הפן השיקומי של הקטין וכחלק משאיפה זו הוחלט כי עדיף ששמו של הקטין ו/או פרט מזהה אחר שלו או של בני משפחתו שיש בו להסגיר את זהותו, לא ייחשפו ובכך לאפשר לו באמת ובתמים לשקם את עצמו ולהשתלב בחברה כאדם נורמטיבי לחלוטין.

בהערת אגב אציין כי ישנם דיונים המתנהלים בבתי משפט שאינם של נוער וגם הדיון בעניינם מתנהל בדלתיים סגורות וזאת בשל אופי הדיון ומהות העבירה והמעורבים בה. לדוגמא בעבירות מין ששם הקורבן אמור להעיד והרצון הוא לשמר על פרטיות הקורבן ובכך לאפשר לו להעיד מבלי לגרום לו טראומה נוספת בדמות חשיפת זהותו ופרטיו ברבים מעבר לזאת שחווה כקורבן עבירת מין.

הרשעה ו/או אי הרשעה – המלחמה על אי ההרשעה הינה בעלת חשיבות עליונה כשמדובר בבגירים ובוודאי כשמדובר בקטינים.

אי הרשעה טומנת בחובה אי הכתמת הנאשם, שהוחלט שביצע את העבירה!!! בכתם פלילי והנאשם יוכל בעתיד לשקם את חייו ביתר קלות.

בפועל המשמעות של הרשעה או אי הרשעה היא יכולתו של הקטין בהמשך חייו לעסוק במקצועות חופשיים הדורשים רשיון שתנאי מקדים לקבלתו הינו הצגת מרשם פלילי נקי.

כמו כן ולא פחות חשוב, הקטין בד"כ עומד טרם גיוס לצה"ל. אי הרשעה משאירה לו את כל אפשרויות הבחירה (ככל שיש בחירה בצבא) היכן ובמה לשרת בצה"ל.

ללא כל התחייבות מצדכם

ועם התחייבות להעניק לכם תשובה ראויה ומקצועית!!!

התכנים באתר זה הינם פרי עטו של עורך דין שאול דבח, אשר תחום התמחותו הינו המשפט הפלילי על כל סוגי העבירות ובכל הערכאות השיפוטיות לרבות בתי משפט לנוער בתי דין צבאיים, דיוני מעצרים וליווי בחקירות משטרה ומצ"ח.

במידה ונעצרת ו/או זומנת לחקירה במשטרה ו/או הוגש נגדך כתב אישום, הנך מוזמן לפנות למשרדי באמצעות הטופס ליצירת קשר שמשמאל, או באמצעות אחד מפרטי הקשר הבאים:

משרד עורך-דין פלילי שאול דבח,
עין הקורא 10 (בניין מגדל היובל קומה 9) ראשון לציון.
טלפון: 03-5094509 , פקס: 1533-5096509
נייד לפניות דחופות: 052-2340999
דוא"ל: s_adv@ds-lawyer.co.il

לשימת לב:
אין לראות בתכנים המובאים באתר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי. יודגש כי בכל הסתבכות עם רשויות החוק, יש להיוועץ לאלתר בעו"ד המתמחה בתחום הפלילי וזאת לשם קבלת ייעוץ משפטי ראוי, טרם קבלת החלטות בדבר התנהלות החשוד מול משטרת ישראל ו/או התנהלות נאשם מול הפרקליטות ובתי המשפט.

זכרו !!!
ככל שתקדימו ותסתייעו בייעוץ משפטי ראוי, כך תקטינו את חשיפתכם לסכנות הטמונות בהליך הפלילי.
 צור קשר