Blog

בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני:

איפה?

למה?

מה עדיף רבני או משפחה?

אין ספק כי אלו הן שאלות שמטרידות על אדם העומד לפני קבלת החלטה לפתוח בהליכי גירושין נגד בן/בת הזוג.

כולנו שמענו רסיסי מידע על בית הדין הרבני שמחבק את הגבר ובא לקראתו בכל בקשה מחד ומאידך ממרר את חיי האישה. לעומת זאת "כולם יודעים" שבית המשפט לענייני משפחה הם הבית החם של האישה והמקום אליו לא כדאי לגבר להגיע – "כולם יודעים" – האמנם זה נכון?! – לא בטוח. לא תמיד.

הייצוג המשפטי בניהול תיקי גירושין והמעמד האישי כולל הופעות הן בפני בתי המשפט לענייני משפחה והן בפני בתי הדין הרבניים.

הייעוץ והטיפול כוללים ניסיון להביא את בני הזוג לייעוץ ושלום בית, בקשות ותביעות שונות במהלך ולאחר הגירושין, מזונות, משמרת, הסדרי ראיה, עריכת הסכמים בין בני הזוג וכמובן ניהול התיקים עד לסיום הליך הגירושין באישור הסכם הגירושין וקבלת הגט.

ישנה חשיבות מכרעת לנחישות והיעילות ככל שנוגע הדבר לניהול תיקי גירושין. החשיבות נעוצה בכך שישנן בישראל שסמכות השיפוט ככל שנוגע הדבר לענייני המעמד האישי בישראל נתונה לשתי מערכות משפט מקבילות המוסמכות לדון בתביעות גירושין, האחת מערכת המשפט האזרחית, בתי המשפט לענייני משפחה והשנייה מערכת בתי הדין הרבניים.

חשוב לציין שלמרות האמור לעיל ישנן סוגיות המסורות לסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, כמו סוגיות המסורות לסמכותה  הייחודי של מערכת המשפט האזרחית, קרי בתי המשפט לענייני משפחה.

סוגיות המונחות בפתחיהן של ערכאות אלו יכולות להיות זהות במהותן ובפרטיהן, ויחד עם זאת לזכות לתוצאה שונה.

ההנחה הרווחת בציבור כי גבר יבקש לנהל תיקו בפני בתי הדין הרבניים ואילו אישה בפני בית המשפט לענייני משפחה.

דעתי אינה נחה עם הנחה זו ולעניותי הנחה זו לא עמדה במבחן המציאות פעמים רבות.

ברוב המקרים טיפול בתיק גירושין מתחיל כשאחד מבני הזוג מופיע במשרד, נרגש, נסער, כאוב, כועס ומבקש לפתוח בהליך גירושין תוך שהתחושה והרצון העז לפגוע ולמרר את חיי הצד השני, שעדיין נשוי או נשואה לו, עולה על גדותיה.

כאן מתחיל עורך הדין במלאכת הפסיכולוג וגישוש. וזאת תוך כדי הקשבה וניסיון להרגיע את הלקוח הפוטנציאלי הן בכדי ללמד את העובדות הרלוונטיות ובכך לאמץ טקטיקה ואסטרטגיה, אבל ולא פחות חשוב מזה, בניסיון אמיתי להרגיע את רוחו הנסערת של הלקוח, להסביר לו מה האופציות העומדות לרשותו ובכללן כמובן האופציה של פנייה משותפת ליועץ נישואין ואולי אף שלום בית.

כאמור ל רבים גורסים כי בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה הן ערכאות מקובעות אשר התוצאות שם ידועות מראש.

 רבים גם סבורים כי שתי מערכות המשפט הללו הינן שתי יריבות מרות – לא בדיוק.

 הנחה נוספת בקרב הציבור היא שבית הדין הרבני הוא הכי טוב לגבר ורע לאישה ואילו בית המשפט לענייני משפחה שם על דגלו להכות בגבר ולהיות יד ימינה של האישה – על זה נאמר בלשון המעטה – לא בדיוק!!!

 "מירוץ הסמכויות" – בישראל יש כפל בערכאות שיכולות לדון בסוגיות  מזונות, רכוש ומשמורת.

בשל העובדה שלשתי מערכות השיפוט המוזכרות לעיל ישנה סמכות שיפוט מקבילה בנושאים מסויימים, נוצר מצב בו הצד שישכיל לפנות בנושא ובסוגייה הנ"ל לאחת ממערכות השיפוט, יקבע בעצם כי הדיון יתנהל תחת קורתה ובכך יקבע בעצם את אופן ניהול הדיון, שכן לרבני ולאזרחי דרכי ניהול והתדיינות שונים, שבאופן מסויים משפיע על תוצאת ההליך כולו.

על כן צד אשר יעתור לערכאה ויגיש תביעה בעניין אחת הסוגיות הנ"ל, בעצם קובע מסמרות וקובע היכן תידון אותה שאלה וכפועל נגזר על פי אילו אמות מידה היא תבחן ובסופו של יום ייפסק לגביה.

לדוגמא מזונות האישה שנפסקים בבית הדין הרבני נמוכים מאשר בית המשפט לענייני משפחה, וככל שנוגע הדבר למשמורת הילדים ולחלוקת הרכוש, בית המשפט לענייני משפחה מנסה לאזן ככל שניתן בין הצדדים וזאת יותר מאשר בית הדין הרבני.

נקודה חשובה שיש לציין היא ההבדל בין שתי הערכאות ככל שנוגע הדבר לסדרי הדין וכמות וחוזק הראיות אותן יש להציג בפני בה"ד בכדי להוכיח טענה זו או אחרת.

המבחן החשוב ביותר לקביעה היכן תידון התביעה הוא: המבחן הכרונולוגי.

הערכאה אליה הוגשה התביעה היא הערכאה שתידון בסוגיה.

מניסיון רב שנים אנו יכולים לאמר לכם בבטחה. בבתי הדין הרבניים האזוריים וכן בבית הדין הרבני הגדול, מכהנים דיינים שרמתם המקצועית לא נופלת מזאת של שופטי בתי המשפט לענייני משפחה. כמו הדיינים גם השופטים, קשובים לטענות הצדדים ונותנים החלטותיהם על פי שיקול דעתם ובכפוף למערכת החוקים על פיה הם דנים – בית הדין הרבני כפוף לדין העברי ומתבסס על ההלכה ולעומתו בתי המשפט דנים על פי החוק הישראלי וכן הלכות של בית המשפט העליון.

תמו וחלפו אותם ימים (אם היו בכלל) בהם בית הדין הרבני היה נוקט ביד קשה כנגד האישה ומוציא תחת ידיו החלטות חד צדדיות כנגדה. כמו שגוי לחשוב כי בתי המשפט לענייני משפחה הינם חממה לאישה ומהווים במה להעלאת האב אל הגרדום. בתי המשפט קשובים גם הם לטענות הצדדים ולא אחת ההחלטות הן בהחלט לטובת האב.

לדוגמא עניין המשמורת. בשנת 2008 עלו באחוזים רבים עד כדי מחצית המקרים כמעט, בהם בתי המשפט לענייני משפחה העניקו את המשמורת על הילדים לאב וזאת בכפוף לקיומם של הסדרי ראייה עם האם.

אז קחו סלע גדול ונפצו אחת ולתמיד את הסטיגמה הרווחת על שתי מערכות המשפט ולערכאות השונות, כאילו מחד גבר חייב לעתור אך ורק לרבני ומאידך האישה חייבת, אבל ממש חייבת לעתור אך ורק לבית המפשט  לענייני משפחה.

בית הדין הרבני –

בתי הדין הרבניים מהווים חלק בלתי נפרד כמובן  ממערכת המשפט בישראל אשר פועלים לפי חוק יסוד השפיטה ולפי חוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי"ג-1953.

המעמד בתי הדין הרבניים זהה לזה של כלל מערכת השיפוט הרגילה והם נתונים לפיקוח וביקורת של מבקר המדינה ובית הדין הגבוה לצדק.
זוהי בעצם ערכאת שיפוט מקבילה הדנה בענייני המעמד האישי בישראל.

הסמכות הייחודית לדון בנישואין וגירושין של יהודים בישראל בין אם אזרחי המדינה ובין אם תושבי המדינה, מסורה לבית הדין הרבני.

שופטי בית הדין הרבני הינם דיינים והדין שחל בבתי הדין הינו הדין העברי, פרט למקרים בהם הוראת חוק הוחלה באופן מפורש על בתי הדין הרבניים ומרגע זה חובה על בית הדין לפעול על פיה.

במרבית הדיונים ישבן בדין 3 מוטבים – 3 דיינים.

במקרים דחופים, ורק בכפוף להסכמת הצדדים,  ניתן לנהל את התיק גם בהרכב של דיין אחד.
בכדי לבקש שמערכת שיפוט תידון בנושא שלא בסמכותה הייחודי, יש לצרפו לכתב טענות (לכרך) שהוגש לאותה מערכת. בכדי שלא ייווצר מצב בו הבעל כורך עניין מסויים רק בכדי לטרפד את דרכה של האישה לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה, על הבעל לעמוד במס' קריטריונים, כלומר להוכיח את  " כנות הכריכה" ולשכנע את הערכאה השיפוטית כי הצירוף נעשה משיקולים ענייניים ואל כטקטיקה.

לפי חוקי מדינת ישראל, לבתי הדין הרבניים ישנה סמכות שיפוט בלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של בני הדת היהודית.

בית המשפט לענייני משפחה –

בית משפט לענייני משפחה הוא בעצם בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לענייני משפחה.

בשנת 1995 נחקק חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-‏1995.

שופטי בתי המשפט לענייני משפחה, הינם שופטים "רגילים" אך בעלי מיומנות ומומחיות בתחום הגירושין. מומחיות זאת מסייעת לשופט ליתן פתרונות ומענה לשלל הסוגיות העולות בתיקי גירושין שכן המדובר "בדיני נפשות" ולא בעוד "סתם" תיק המתנהל בבית המשפט.

פומביות דיון – בשל אופי הדיונים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה ובשל המידע שנחשף בדיונים הללו והחדירה לעיתים לפרטי פרטים בחייהם של בני הזוג עד כדי אובדן מוחלט של הפרטיות, החליט המחוקק כי הדיונים, כדרך שבשגרה, בבתי המשפט לענייני משפחה יתקיימו בדלתיים סגורות ורק לבעלי הדין וב"כ יותר להיות נוכחים עת מתנהל הדיון.

כמובן שבמקרים מסויימים שמורה לבית המשפט הסמכות להורות אחרת.

ערעור על פס"ד של בתי משפט לענייני משפחה יוגש לבהמ"ש המחוזי.

יחידת הסיוע  הינו גוף בבית המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ שתפקידו לסייע לצדדים לנסות וליישב את הסכסוך בניהם. בית המשפט לענייני משפחה מפנה את הצדדים מיוזמתו או לאור בקשתם אל יחידת הסיוע וזאת בניסיון להביא לפתרון המחלוקות בדרך של הסכמות והבנות הדדיות. בתי המשפט  מכירים בחשיבות הרבה שיש ליחידת הסיוע ככל שנוגע הדבר ליישוב סכסוכים, ולכן צדדים שהופנו אל היחידה, הדיון בעניינם יעוכב ל-30 יום וזאת במטרה לאפשר ולהפוך את הפנייה ליחידה לאפקטיביים ולבחון את התוצאות של המפגשים ביחידה ברצינות הראויה.

 כמנהגם של בתי המשפט על כל הערכאות, ובוודאי בבתי המשפט לענייני משפחה בהם הדיונים טעונים רגשית וקשים לצדדים בשל אופיים ומהותם, מנסה השופט בישיבה הראשונה לבחון האם ניתן לסיים את המחלוקת מבלי לנהל התדיינות ארוכה ומתישה, אלא על ידי הגעה להסכם פשרה שיסתום את הגולל על התביעות ההדדיות ועל המחלוקות, תוך כמובן ויתורים הדדיים.  

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 צור קשר