מושגים חשובים

עיכוב: שוטר (במקרים מסוימים אזרח עד לבואו של שוטר) רשאי לעכב אדם לפרק זמן שלא עולה על 3 שעות וזאת בשל חשד לביצוע עבירה או בשל רצון למנוע ביצוע עבירה.

 

עיכוב מסתיים באחת משתיים: מעצר, עזיבת המעוכב את תחנת המשטרה או את המקום בו עוכב.

 

העיכוב בעצם זהה למעצר אך ההבדל החשוב בניהם מתבטא בשני מישורים, הראשון משך הזמן בו ניתן לעכב אדם קטן בהרבה מונים ממשך הזמן שניתן לעצור אדם (על כל סוגי ועילות המעצר כמובן) וכן בעובדה שאדם שעוכב והוחלט שלא לעוצרו רשאי לסור לדרכו וזאת ללא כל הליך פרוצדוראלי.

 

מעצר: מעצר ראשוני יכול להתבצע על ידי שוטר שבידיו צו שופט המורה על המעצר וכן בסיטואציות שונות, ללא צו של שופט, אשר הנסיבות והאירועים בשטח מולידים את הסמכות לביצוע הליך המעצר (לדוגמא שוטר עד לביצוע עבירה) או בהמשך לעיכוב.

 

מעצר בתחנת המשטרה: על השוטר להביא את העצור ללא דיחוי אל תחנת המשטרה ושם מחליט הקצין הממונה האם לשחרר את החשוד בתנאים או ללא תנאים או להורות על מעצרו לפרק זמן של 24 שעות לכל היותר (48 במקרים חריגים ביותר) והבאתו בפני שופט מעצרים לדיון במעצר ימים.

 

מעצר הימים: השלב הבא לאחר החקירה, במידה והחשוד לא שוחרר בתחנת המשטרה, הינו מעצר הימים. שלב ההופעה בפני שופט מעצרים.מטעם משטרת ישראל מופיע הטוען המשטרתי המבקש אחת משתיים, לשחרר את שחרור החשוד בתנאים (תנאים מגבילים) שעליהם יורה בית המשפט, או להורות על מעצר החשוד בשל העילות המופיעות בחוק ושבגינן ניתן להורות על מעצר חשוד.

 

הצהרת תובע: במהלך דיון מעצר ימים יכול הטוען המשטרתי להציג הצהרת תובע, בה מתחייב תובע משטרתי להגיש כתב אישום, בד"כ תוך ימים ספורים בצירוף בקשה למעצר עד תם ההליכים המשפטיים.

כמו כן ייתכן והחשוד ישוחרר וכתב אישום יוגש לאחר מס' חודשים ויישלח לביתו.

 

נאשם: חשוד שבעניינו החליט התובע המוסמך להגיש כתב אישום לבית המשפט, הופך, מרגע הגשת כתב האישום, להיות מחזקת חשוד לחזקת נאשם.

 

כתב אישום: משסבר פרקליט ממונה, שהראיות שהצטברו בשלב החקירה מהווים תשתית ראויה ויש סיכוי גבוה להרשעה בדין, נשלחת הודעה לחשוד/ נאשם בפוטנציה על הכוונה להגיש כנגדו כתב אישום בגין החשדות שיוחסו לו בחקירה,. בגוף ההודעה מוסבר לחשוד/נאשם בפוטנציה כי הוא רשאי לעתור לפרקליט, תוך 30 ימים מקבלת ההודעה, בבקשה ומהעילות הרלוונטיות ולנסות לשכנע את הפרקליט לסגת מכוונתו.נאשם פליליכתב האישום מהווה הלכה למעשה את הבסיס שעליו תושתת

כל המערכה המשפטית ובעצם מכתב האישום לומד הנאשםבדיוק במה הוא מואשם, הוראת החיקוק לפיה הוא נאשם, הכוונההינה על אילו סעיפי חוק או בניגוד לאילו סעיפי חוק הוא נהג, במעשהאו מחדל, ואילו עדים וראיות יש כנגדו לביסוס אותן האשמותכעולות מכתב האישום.

 

כתב האישום הינו בעצם מסמך בו מתוארת העבירה בה אתה מואשם,נסיבות האירוע והתוצאה אם יש כזאת. כמו כן בסופו של כתב האישוםמופיעה רשימת עדי התביעה שהמדינה מבקשת להעיד בבהמ"ש בכדילבסס את הראיות כנגדך עד להבאה להרשעה בדין.לעיתים ויבקשו כי לאורך כל ניהול התיק הנאשם, אתה,תשהה במעצר – מעצר עד תום ההליכים. חומר החקירה והזכות לעיין בומייד עם הגשת כתב האישום קמה לנאשם הזכות וקמהעל המדינה החובה לאפשר לו או לסניגורו לעיין וכמובן לצלםאת חומר החקירה.

חומר החקירה הינו חומר אשר נוגע במישרין או עקיפין להליך הפלילי שמנוהל כנגד הנאשם ויש בו לשפוך אור על מסכת האירועים והעובדות כמתואר בכתב האישום.

החשיבות הנעוצה בזכות חשובה במעלה זו וההיגיון הטמון בה ברורים ומטרתם לאפשר לנאשם ולסניגורו להכין כראוי את קו ההגנה אל מול האישומים כמופיעים בכתב האישום.

 

ביטול כתב אישום: גם לאחר שהחשוד קיבל לידיו כתב אישום והפך להות נאשם, ניתן לעתור לגורם המוסמך בבקשה כי יורה לבטל את כתב האישום עוד טרם שלב ההקראה בבית המשפט.גם כאן ישנן עילות מוסדרות וקבלת הבקשה מביאה גם במקרה זה לגדיעת ההליך הפלילי.

מעצר עד תם ההליכים: לאחר הגשת כתב האישום יכולה המדינה, שהיא המאשימה בהליך הפלילי, לעתור לבית המשפט בבקשה לעצור את הנאשם וזאת עד לסיום ההליכים.סיום ההליכים משמעו אותם הליכים המתקיימים נגדו בבית המשפט ובפני הערכאה הנוכחית שלה הוגש כתב האישום.במקרה שכזה נערכת הקראה פורמלית ומתקיים דיון בשאלת המעצר עד תום ההליכים.

אמנם השם קצת דומה "מעצר" אבל אל לנו לטעות. המדובר בשני דברים שונים. המשמעות של מעצר עד תום ההליכים גדולה פי כמה וכמה ממעצר הימים, הן בשל התקופה בה עלול הנאשם לשהות מאחרי סורג ובריח, עד סיום ההליך המשפטי נגדו, והן הקשר בין ההחלטה להורות על המעצר הנ"ל לחומר הראיות שיש בתיק. החלטה על המעצר יש בה להעיד כי חומר הראיות מבוסס.

המחוקק הגביל את תקופת המעצר הזאת ל-9 חודשים ורק לבית המשפט העליון יש סמכות להאריך מעצר זה תוך שיקול דעת וזהירות מרבית!!!המעצר איננו עונש, אלא אמצעי שנועד לאפשר התנהלות תקינה של ההליך המשפטי.לאור החומרה של מעצר זה ולאור הפגיעה הקשה בך הנאשם, לבקשה ולניהול הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים יש כללים ברורים והבקשה היא מעין הליך בפני עצמו.

ישנם מקרים בכתבי אישום קשים יותר ובנסיבות קשות יותר שהפרקליטות יחד עם כתב האישום תגיש בקשה לעצרך עם לתום הליכים כנגד הנאשם.במקרה הזה פתיחת המשפט נדחית (הקראה וכל יתר השלבים) והדיון כרגע מתמקד אך ורק בשאלה האם צריך לעצור את הנאשם עד תום ההליכים או שיש לשחררו ללא תנאים שיושתו עליו או בכפוף לתנאים ומגבלות.

הדיון יתנהל בבית המשפט אליו הוגש כתב האישום נגדך אבל לא אצל אותו שופט.הדיון בבקשה מתייחס לראיות והטענות שנטענות על יד מי מהצדדים בהליך זה מאשר הליך מעצר הימים.בכדי שבית משפט בכלל יורה על המעצר שלך עד לסיום ההליכים, צריכם להתקיים כמה תנאים וזאת במצטבר:א. עילת מעצר.ב. יש ראיות לכאורה.ג. הנאשם מיוצג על ידי עו"ד.ד. אין אפשרות לשחרר את הנאשם בתנאים מגבילים לאור עילת המעצר.

כאן בעצם במהלך הדיון מתייחסים הפרקליט והסניגור לכל הראיות שיש בתיק וכל צד מנסה לשכנע את בית המשפט לקבל את עמדתו. הפרקליט ינסה לשכנע שלאור הראיות חובה לעצור את הנאשם וביסוס האשמה הינו בעל סיכוי גבוה מאד ואילו סניגור מנסה לשכנע את בית המשפט כי אין ממש בראיות והסיכוי שראיות אלו יובילו להרשעה הינו נמוך אם בכלל. כמו כן מנסה סניגור לטעון כי אין הצדקה חוקית לעצור את הנאשם עד תום ההליכים.

בפועל העילות נחלקות למסוכנות ולשיבוש הליכי משפט, שתיהן שזורות זו בזו וההפרדה הינה טכנית. לדוגמא יש חשש שהנאשם יפגע במתלונן – הרי לנו אדם מסוכן שבמעשה פוטנציאלי (פגיעה במתלונן) משבש הליכי משפט.כמו כן לנסיבות האישיות של הנאשם, תפקיד בהליך. ייתכן ששופט ישנה החלטתו לעצור נאשם עד תום ההליכים לאור נסיבה אישית של האחרון ולבסוף יורה על שחרור בתנאים מגבילים.מכאן החשיבות בייצוג משפטי הולם שייתן מענה לכל הסוגיות וישתמש בכל "הנשק" העומד לרשות הנאשם בניהול המאבק לחירות.

 

הקראה – כפירה או הודיה: כאמור לעיל המפגש הראשון של הנאשם עם בית המשפט הינו בדיון ראשוני, שלב ההקראה בו בית המשפט מקריא ומסביר לנאשם את האמור בכתב האישום (אם הנאשם מיוצג מצהיר הסניגור כי הקריא והסביר את כתב האישום ללקוחו).לאחר מכן תגובת הנאשם לאמור בכתב האישום נמסרת לבית המשפט ואם הנאשם מיוצג אז על ידי ב"כ.בשלב זה יכול הנאשם להודות בעובדות כתב האישום בחלקן או בכולן.

 

חזרה מכתב אישום לאחר שלב ההקראה – זיכוי: המדינה יכולה בכל שלב לחזור מכתב האישום. חזרה מכתב האישום לאחר שלב ההקראה משמעה זיכוי בדין לעומת חזרה מכתב האישום טרם ההקראה, שמשמעה ביטול כתב האישום.גם לכלל זה ישנו חריג ולעיתים חזרה מכתב האישום לאחר ההקראה תביא לתוצאת ביטול ולא זיכוי.

שלב ההוכחות – פרשת התביעה ופרשת ההגנה:

פרשת התביעה: שלב זה הינו ליבת ההליך המשפטי ובמסגרתו בית המשפט מנסה לברר בהסתמך על חומר הראיות המונח לפניו, האם הנאשם העומד מולו באמת ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, חלקם או כולם, והאם המעשים מהווים עבירה פלילית.שלב זה מתחיל בפרשת התביעה – התביעה מציגה בזה אחר זה את הראיות ואת העדים העומדים לרשותה ושהובאו לידיעת הנאשם ו/או סניגורו מבעוד מועד ותומכים בגירסתה כמתואר בכתב האישום וזאת לביסוס הרשעת הנאשם.פרשת התביעה מסתיימת בהכרזתו של הפרקליט "אלו עדיי".

פרשת ההגנה: עם סיום פרשת התביעה מגיע שלב פרשת ההגנה.בשלב זה הסניגור מביא עדים מטעמו, אם יש כאלו ומעיד את הנאשםאם ראה לנכון לעשות כדבר.לעיתים העד הטוב ביותר הינו העד השותק וחשוב מאד, טרם העדתהנאשם וחשיפתו לחקירה נגדית, לבחון היטב מה התועלת שעשויהלצמח מחקירתו הראשית ומדבריו אל מול הנזק שיש בדבריו חלילה ו/אותשובותיו בחקירה הנגדית.כאן נכנס שיקול הדעת שלנו הסניגורים המבוסס על ניסיון עתירשנים של בחינת חומר הראיות ובהתייחס ללקוח, הנאשם.ישנם נאשמים הרהוטים בדיבורם ויוכלו בקלות להתמודד עם שאלותקשות ויצליחו להציג תשובה סדורה וברורה כך שבית המשפטישתכנע מדבריהם כי אין להרשיעם. ישנם נאשמים, ששפתםדלה ו/או בשל אופיים ניתן להסיק שחקירה תהווה בעבורם חוויהקשה ויש סיכוי שלא יצליחו להעביר נכונה את המסר ולשכנע אתבית המשפט כי תשובתם הינה כנה ומבוססת. התועלת.

 

פסק דין – הכרעת דין וגזר דין: הכרעת דין וגזר דין מרכיבים את פסק הדין. הכרעת הדין זהו השלב בו בית המשפט מודיע לצדדים, לאור כל הראיות וההליך שנוהל בפניו, האם בחר לקבל את גרסת המאשימה ולהרשיע את הנאשם או לקבל את גרסת הנאשם ולזכות אותו מהמעשים המיוחסים לו.בהמ"ש יכול להרשיע נאשם בחלק מן העבירות שיוחסו לו ולזכותו בחלקן האחר.

בית המשפט מודיע האם מקובלת עליו גירסת המדינה או שמא גירסת הנאשם ובעצם פוסק ומודיע לגבי אילו מעשים או מחדלים הוא מקבל את גירסת המדינה ומרשיע את הנאשם ולגבי אילו מעשים או מחדלים הוא קובע כי אשמתו של הנאשם לא הוכחה מעל לכל ספק סביר ובעצם מזכה אותו מהאישום שעמד כנגדו.

במידה ופסק בית המשפט על זיכוי מכל האמור בכתב האישום – תם המשפט.במידה והרשיע בית המשפט את הנאשם בחלק או בכל האמור בכתב האישום, עובר הדיון לשלב הטיעונים לעונש ואז לגזר הדין- החלק בו קובע בית המשפט על עונשו של הנאשם.

 

ענישה: מאסר על תנאי ומאסר בפועל. בית המשפט מורה על ריצוי עונש בדרך של תקופת מאסר מאחורי סורג ובריח. כשבית משפט גוזר על נאשם שהורשע בדין עונש של מאסר, יש בסמכותו להורות שהעונש יהא חלקו או כולו על תנאי ולהגדיר בהפרת אילו תנאים ירצה הנאשם שהורשע בדין את העונש מאחורי סורג ובריח.כאשר תקופת המאסר שנגזרה לריצוי בפועל אינה עולה על שישה חודשים, ניתן להמיר את העונש של מאסר בפועל בעונש של ריצוי העונש בעבודות שירות וזאת בכפוף לבחינת התאמתו של המורשע להשתלב במסגרת עבודות שירות וזאת על פי הקריטריונים והבדיקות שיבוצעו על ידי מנגנון "הממונה על עבודות השירות".

ערעור: על פסק הדין (הכרעת הדין וגזר הדין) ישנה לנאשם זכות ערעור לערכאה הגבוהה וזאת תוך זמן קצוב כמופיע בחוק.

התכנים באתר זה הינם פרי עטו של עורך דין שאול דבח, אשר תחום התמחותו הינו המשפט הפלילי על כל סוגי העבירות ובכל הערכאות השיפוטיות לרבות בתי משפט לנוער בתי דין צבאיים, דיוני מעצרים וליווי בחקירות משטרה ומצ"ח.

במידה ונעצרת ו/או זומנת לחקירה במשטרה ו/או הוגש נגדך כתב אישום, הנך מוזמן לפנות למשרדי באמצעות הטופס ליצירת קשר בתחתית הדף, או באמצעות אחד מפרטי הקשר הבאים:

 

משרד ראשי: רחוב משה לוי 11, ראשל"צ.

טלפון רב קווי: 03-5094509, פקס :153-3-5096509

נייד למקרי חירום וייעוץ דחוף: 052-2340999

בקרו באתר המשרד בכתובת: www.ds-lawyer.co.il

 

לשימת לב: אין לראות בתכנים המובאים באתר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי. יודגש כי בכל הסתבכות עם רשויות החוק, יש להיוועץ לאלתר בעו"ד המתמחה בתחום הפלילי וזאת לשם קבלת ייעוץ משפטי ראוי, טרם קבלת החלטות בדבר התנהלות החשוד מול משטרת ישראל ו/או התנהלות נאשם מול הפרקליטות ובתי המשפט.

 

זכרו!!! ככל שתקדימו ותסתייעו בייעוץ משפטי ראוי, כך תקטינו את חשיפתכם לסכנות הטמונות בהליך הפלילי.

שליחה

שדה חובה

Thank You!

The form has been successfully sent.

שדה חובה

שדה חובה

שדה חובה

עורך דין שאול דבח

 

 

משרד עו"ד פלילי, גירושין ומשפחה שאול דבח מתמחה בתחום המשפט הפלילי: ייעוץ משפטי יסודי ואפטיבי במגוון סוגיות משפטיות, החל משלב החקירה במשטרה ועד לייצוג בבית המשפט.

 

לכל אחד ואחת מגיע לקבל ייעוץ משפטי איכותי!

 

בשלהי שנת 2004 נוסד משרד עו"ד פלילי שאול דבח. משרד עורכי הדין הינו משרד בוטיק, בעל מוניטין רב שנצבר עם השנים לאור ההצלחות הרבות שנחל עורך דין פלילי שאול דבח בתיקים שניהל ובהם ייצג בתחום המשפטי הפלילי.

 

המשרד ממקום במרכז העיר ראשון לציון, בעל שלוחה בתל אביב וביבנה ונותן מענה לציבור לקוחות מכל רחבי הארץ לרבות ייצוג בכל הערכאות השיפוטיות. משרדנו משלב בין מקצוענות בתחום ההתמחות - המשפט הפלילי, ליחס אישי עבור כל הלקוח ולקוח עד השגת התוצאה המשפטית הטובה ביותר.

תחומי התמחות במשפט הפלילי 

 

מחיקת רישום פלילי / משטרתי
אלימות במשפחה
התמחות בגישור וגירושין
מפת אתר
שחרור ממעצר
נהיגה בשכרות
עבירות המתה
עבירות כלכליות
עבירות סמים
עורך דין צבאי
חקירה במשטרה
שחרור ממעצר
מחיקת רישום פלילי
עבירות תקיפה ואלימות
תקיפת שוטרים
עבירות מין
עבירות רכוש
ייצוג קטינים​

תחומי התמחות במשפט משפחה וגירושין 

 

גישור
גירושין
ייצוג בבית המשפט לעינייני משפחה
ייצוג בבית הדין הרבני
הסכמי ממון
חלוקת רכוש
צוואות
ירושות
הסדרי ראיה
משמרות​

צרו קשר

 

משרד עו"ד שאול דבח © 2004 
רחוב משה לוי 11, ראשל"צ
www.ds-lawyer.co.il
טלפון: 03-5094509
נייד: 052-2340999
פקס: 1533-5096509
shauldabbahlaw@gmail.com​

צרו קשר

 

משרד עו"ד שאול דבח © 2004 
רחוב משה לוי 11, ראשל"צ
www.ds-lawyer.co.il

התכנים באתר זה הינם פרי עטו של עורך דין שאול דבח, אשר תחום התמחותו הינו המשפט הפלילי על כל סוגי העבירות ובכל הערכאות השיפוטיות לרבות בתי משפט לנוער בתי דין צבאיים, דיוני מעצרים וליווי בחקירות משטרה ומצ"ח. במידה ונעצרת ו/או זומנת לחקירה במשטרה ו/או הוגש נגדך כתב אישום, הנך מוזמן לפנות למשרדי לפי הפרטים הנ"ל.

לשימת לב: אין לראות בתכנים המובאים באתר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי. יודגש כי בכל הסתבכות עם רשויות החוק, יש להיוועץ לאלתר בעו"ד המתמחה בתחום הפלילי וזאת לשם קבלת ייעוץ משפטי ראוי, טרם קבלת החלטות בדבר התנהלות החשוד מול משטרת ישראל ו/או התנהלות נאשם מול הפרקליטות ובתי המשפט.

03-5094509       |       052-2340999       |       1533-5096509       |       shauldabbahlaw@gmail.com​